שרת MCP: נהלו את שרת הדיסקורד מתוך עוזרי AI

חיבור לקוח

כתובת השרת היא https://console.botgg.app/mcp ‏(MCP על גבי Streamable HTTP). לקוחות מתחברים באחת משתי דרכים:

• התחברות עם דיסקורד (OAuth) — מומלץ. הלקוח צריך רק את הכתובת. הוא פותח את BotGG בדפדפן, אתם מתחברים עם דיסקורד, בוחרים שרת אחד והרשאות ומאשרים. אין מה להעתיק, ואפשר לנתק את האפליקציה בכל רגע.
• מפתח API. ללקוחות בלי תמיכה ב-OAuth: צרו מפתח בקונסולה (ראו אימות) ושלחו אותו כ-Authorization: Bearer botgg_….

Claude ‏(claude.ai ו-Claude Desktop)

1. פתחו Settings → Connectors ובחרו Add custom connector.
2. קראו לו BotGG, הדביקו את הכתובת https://console.botgg.app/mcp ולחצו Add.
3. לחצו Connect: ‏BotGG ייפתח, התחברו עם דיסקורד ואשרו (ראו מסך האישור).

ChatGPT

1. פתחו Settings → Apps & Connectors. מחברים מותאמים דורשים Developer mode (תחת Advanced settings) בתוכנית שלכם.
2. בחרו Create, קראו למחבר BotGG, הדביקו את https://console.botgg.app/mcp ככתובת שרת ה-MCP ובחרו אימות OAuth.
3. צרו את המחבר והתחברו כש-ChatGPT יפתח את BotGG.

Cursor

הוסיפו את השרת ל-~/.cursor/mcp.json (או ל-.cursor/mcp.json של הפרויקט). ‏Cursor יציג לידו Needs login — לחצו כדי להתחבר עם דיסקורד בדפדפן.

{
  "mcpServers": {
    "botgg": { "url": "https://console.botgg.app/mcp" }
  }
}

Claude Code

claude mcp add --transport http botgg https://console.botgg.app/mcp
# then run /mcp inside Claude Code and choose "Authenticate"

כל לקוח עם מפתח API

{
  "mcpServers": {
    "botgg": {
      "type": "http",
      "url": "https://console.botgg.app/mcp",
      "headers": { "Authorization": "Bearer botgg_…" }
    }
  }
}

מסך האישור

כשלקוח מתחבר, BotGG מציג מי מבקש גישה ולאן תחזרו אחרי התשובה. אפליקציות רושמות את עצמן, ולכן השם שלהן לא מאומת — אשרו רק חיבור שאתם התחלתם.

1. התחברו עם דיסקורד (אם עוד לא התחברתם לקונסולה).
2. בחרו שרת אחד. מוצגים שרתים שבהם יש לכם הרשאת ניהול שרת, ו-BotGG צריך להיות בשרת שתבחרו. חיבור תמיד שייך לשרת אחד בדיוק.
3. בחרו הרשאות. אלה אותן הרשאות כמו של מפתחות API. הרשאות רגישות (פעולות על חברים, נתוני ניהול) לא מסומנות כברירת מחדל, ובחירה בהן דורשת אישור נוסף.
4. אשרו או דחו. האפליקציה מקבלת טוקן גישה קצר-מועד (שעה) וטוקן רענון שמתחלף בכל שימוש.

כל חיבור מופיע בקונסולה תחת שרת → אפליקציות מחוברות, עם ההרשאות, מי חיבר ומתי נעשה שימוש אחרון. כל מנהל של השרת יכול לנתק אותו שם, והגישה נעלמת מיד. אם מי שחיבר את האפליקציה מאבד את הרשאת ניהול השרת, הגישה מסתיימת אוטומטית בקריאה הבאה.

כלים

לכל נקודת קצה של ה-REST API יש כלי אחד — למשל bank.getBalance הופך לכלי bank_get_balance. הקלט הוא שדות הנתיב, השאילתה והגוף של נקודת הקצה; מזהה השרת לא נשלח, הוא נלקח מהחיבור. רשימת הכלים תמיד תואמת למדריך העיון של ה-API, ולקוח רואה רק כלים שיש לחיבור שלו את ההרשאה שלהם.

• כלים לקריאה בלבד מסומנים ככאלה; כלים שמשנים או מוחקים נתונים מסומנים כהרסניים, והעוזר מונחה לאשר איתכם קודם את הפעולה המדויקת.
• כל קריאה עוברת את אותו מסלול כמו ה-REST API: בדיקות הרשאה ופיצ׳ר, אימות נתונים, קודי שגיאה ומגבלת הקצב של התוכנית לחיבור (למפתח API יש תקציב אחד משותף ל-REST ול-MCP).
• שגיאות חוזרות כתוצאת כלי עם אותם קודי error כמו ב-REST API, כך שהעוזר יכול להסביר או לתקן אותן.
• שינויים דרך MCP נרשמים ביומן הביקורת של השרת עם שם האפליקציה.

מגבלות

בטיחות

• את האישור לפעולות הרסניות מבקשת אפליקציית ה-AI שלכם לפי סימוני הכלים — BotGG לא רואה את הצ׳אט. השאירו את האישורים פעילים בלקוח.
• כתיבה דרך MCP לא משתמשת ב-Idempotency-Key, ולכן עוזר לא צריך לחזור בעיוורון על כתיבה שנכשלה — בדקו קודם את התוצאה. לכתיבה אוטומטית עם ניסיונות חוזרים השתמשו ב-REST API.
• הטוקנים קשורים לכתובת הזו ולשרת דיסקורד אחד; ‏BotGG שומר רק את ה-hash שלהם. שימוש חוזר בטוקן רענון מנתק את האפליקציה ליתר ביטחון — פשוט חברו אותה שוב.

פתרון בעיות

HTTP/1.1 401 Unauthorized
WWW-Authenticate: Bearer resource_metadata="https://console.botgg.app/.well-known/oauth-protected-resource/mcp"

HTTP/1.1 403 Forbidden
WWW-Authenticate: Bearer resource_metadata="…", error="insufficient_scope", scope="bank:write"